חדר בריחה: עמי ותמי

חדר בריחה: עמי ותמי

לחדר בריחה גריז נולד אח קטן, וחצי שנה אחרי הפתיחה הרהבנו עוז להציץ לתוך הממלכה הקסומה של עמי ותמי.
מדובר בחדר מיוחד שנופל תחת הרבה קטגוריות של חדרי בריחה ולכן אני יכולה לשפוט אותו באופנים שונים:
כחדר בריחה קולינארי הוא הכי טוב שעשיתי עד היום, כחדר חידות הוא בינוני+ וכחדר בריחה עם שחקן הוא מתברג איפשהו באמצע עם שחקנית מצחיקה וכייפית במיוחד.
החדר מומלץ מאוד בתור אתנחתא קומית ובילוי זמן כייפי של שעה (במקרה שלנו – 80 דק’!!! 🙂 ) עם אנשים שאין לכם בעיה להשתטות מולם ולעשות שטויות בכיף ביחד. 

חדר בריחה עמי ותמי

פרטים טכניים: מגיעים לכתובת, מדובר במרכז מסחרי, צריך לעלות לקומה הראשונה ולעקוב אחר השילוט בשביל למצוא את החדר (עמי ותמי וגריז הם באותו מתחם). חדר המתנה קטן עם מים וקצת סוכריות והוא גם חלל משותף לקבוצות הנכנסות משני החדרים אז היזהרו מספויילרים. אנחנו היינו ביום שבת והייתה הרבה חניה חינמית בסביבה.

תפאורה: איזה כיף! זה אחד החדרים החדשים שמתייחסים בכבוד לכל העניין של להכניס אתכם לסיפור אז יש פה תפאורה כייפית מושקעת ולפעמים גדולה מהחיים. כדאי לציין שמרגישים כבר בכמה מקומות בלאי של תפאורה כי כנראה הקבוצות הקודמות שברו ומשכו כמה דברים אבל הכל מהכל הכניסה לסיפור היא מיידית וכל מי שנהנה מאגדה טובה יהנה פה.

חדר בריחה עם שחקן: השחקנית במקרה הזה היא יתרון וחיסרון (כמו שקורה לעיתים עם שחקנים בחדרי בריחה). היתרון הוא בכך שהיא נותנת לחדר אווירה מאוד מגניבה ומיוחדת ויוצרת בנוכחות שלה כל מיני אלמנטים שבאמת תורמים לסיפור והחיסרון שבכנות הייתי מעדיפה לפתור את האלמנטים שרלוונטים אליה עם חפץ דומם ולא עם שחקן אמיתי. נו העדפה אישית…
גם כאן היה רגע שבו אמרנו “הם לא באמת מצפים ש…” וכמובן שאחרי רגע הבנו שזה בדיוק מה שמצפים מאיתנו. כפי שאמרה חברה שלי, אחרי X חדרי בריחה מבינים שאלו הם כללי המשחק ועושים את הלא צפוי כי זה הצפוי בעולם הזה.

חדר בריחה קולינארי: בשונה מהחדרים הקולינאריים שהייתי בהם עד כה, במקרה של עמי ותמי יש חשיבה בו זמנית על יצירת חדר בריחה רגיל (עם חידות קשות ותפאורה מגניבה) ועל יצירת מרכיב שמעין עומד בפני עצמו של חדר בריחה קולינארי. אז זה לא שאתם יוצרים משהו כל משך החדר שמבחינתי זה יתרון גדול. מהבחינה הקולינארית הפעילות הייתה חמודה מאוד והתאימה כמו כפפה ליד לסיפור הכללי אבל כנראה יותר מכוונת לילדים מאשר למבוגרים.

רמת קושי: אני מאוד מעריכה את מי שבנה את החדר כי למרות הפיתוי להפוך את זה לחדר ילדים יש פה מחשבה גם על המבוגרים הצעירים ברוחם והוצע לנו על ההתחלה אחת מ3 רמות: משפחתית, קשה וקשה מאוד. כמובן שלקחנו את הקשה מאוד ובצדק, זה שידרג כמה מהחידות בחדר והפך את זה מחוויה קולינרית ותפאורתית בלבד גם לחוויה של פתירת חידות מעניינות. למנוסים אני ממליצה על הרמה הקשה מאוד ולמי שמגיע עם ילדים על הרמה המשפחתית, זה אומנם קצת קל יותר אבל בהחלט יהיה כיף עם ילדים.

חידות: כפי שכבר אמרתי החדר מציג מגוון לא רע של חידות ואני שמחה להגיד שחלק מהן מורכבות מחשיבה רב שלבית וכאלו שגם השחקנים המנוסים יכולים לשבור עליהן את השיניים למשך זמן מסויים. אל תתנו לזמן הארוך שלנו להטעות אתכם, יש שם עבודה לעשות אבל גם גורמים מבזבזי זמן 😉

התאמות: אין בחדר זחילה או מעברים בעייתיים כך שמתאים גם למבוגרים או למי שלא מתחשק לו להתכופף או לזחול.

לסיכום: 9 מתוך 10
מומלץ בהחלט עם האנשים הנכונים

אם עשיתם אני אשמח לשמוע איך הייתה החוויה שלכם 🙂
יוליה

אחרי התמונה, כמה מילים על החדר עם הרבה ספויילרים אז הקריאה הלאה היא על אחריותכם. אם עוד לא עשיתם את החדר ,  אני ממליצה קודם לעשות אותו ואז לחזור ולקרוא את מה שהיה לי להגיד על החידות באופן פרטני..pexels-photo-1174082

כמה מילים על חדר בריחה עמי ותמי עם ספויילרים:

נתחיל מזה שהמעבר בין החדר הראשון לחדר השני כשצריך פיזית לדפדף בין עמודי הספר היה פשוט מדהים בעיניי. זה היה כל כך כיף ובמיוחד כשהדבר הראשון שרואים מהצד השני זאת הכניסה לממלכה הקסומה עם הגשר והממתקים בכל הגדלים מסביב.
אני חושבת שזה היה רגע השיא התפאורתי שלי בחדר, אני מודה שציפיתי להרבה יותר ממתקים אכילים בכל רחבי החדר אבל אני יכולה להבין גם את אספקט ההוצאות וגם את אספקט התחזוקה שכנראה מקשים על זה (הדיאטה שלי מודה לכם!).

החידה בחדר הראשון עם המספר שצריך לחייג הפתיעה אותי מאוד, גם כי חשבתי מתוך הרגל שחידת טלפון זה בדרך כלל משהו פשוט וגם כי עד לאותו רגע כל החידות היו חד שלביות ופה פתאום היינו צריכים לחשוב בכמה שלבים וזה היה נהדר – שברנו על זה קצת את השיניים.

בהמשך החידות בעולם הממתקים היו כייפיות, אהבתי את חידת הבזוקה ומאוד אהבתי את חידת הסוכריות הויזואלית. מה שלא אהבתי היו החלקים שעירבו את השחקנית בתור מקדמת העלילה ועוזרת לנו לפתור את החידות. כל פעם שהיא הופיעה ידעתי שעכשיו יאכילו אותנו בכפית והחידה שהתחלתי לשבור עליה את הראש היא בעצם משהו מאוד פשוט שעד עכשיו לא ראיתי את כל האלמנטים שלו ולכן לא ידעתי איך לפתור אותו. זה בעצם מה שאני אוניברסלית לא אוהבת בשחקנים – אלו תמיד לא חידות קשות אלא פשוט חידות שאין לי את כל המידע הנחוץ עד לרגע שבו השחקן מופיע. סה”כ השחקנית הייתה תוספת שמאוד שיפרה את המצב רוח ותרמה לזרימה של העלילה אבל כנראה שאפשר היה בלעדיה.

החידות הקולינאריות בחדר האחרון היו חביבות אם כי לא מרגשות במיוחד ולדעתי יותר מתאימות לילדים שגם ינו מהתהליך ולא רק יעשו אותו כי חייבים.

אז תעשו חדרים ותחזרו לספר,

יוליה

Photo by Iwona Castiello d’Antonio

Photo by Sharon McCutcheon

Leave a Reply